|
פירוש המושגים:
צדיות - צד דומיננטי. הצד המוביל בכל פעילות מכוונת כולל: רגל מובילה (בדילוג), יד מובילה (בכתיבה), עין מובילה (בקריאה) ואוזן מובילה (בהאזנה).
ידנות - דומיננטיות של היד. חשיבות היד בביצוע פעילות מכוונת עולה על שאר חלקי הגוף המשתתפים בתהליך הצדיות, ולכן הידנות קיבלה שם תואר משלה, מבחינת תהליך ההבשלה המוחית.
כיום נוטים לקבל את הרעיון שתכונות אלה הן תכונות תורשתיות וילד יפתח צד דומיננטי על פי הנטייה הכללית של בני משפחתו.
תהליכי ייצוב הצדיות והידנות הם תהליכים שמתחילים כבר עם לידת התינוק וחייבים להסתיים בסביבות גיל שש.
צדיות וידנות תומכים ומשכללים את תהליכי ההתמחות של המרכזים המוחיים. היכולת לצייר דמות, קשורה ביכולת לשמר במוח תמונה של גוף האדם, והדבר נעשה בעזרת תהליכי תפיסה חזותיים שמרכזיהם נמצאים באזור אחד של המוח. לעומת זאת, היכולת לתכנן רצף של פעולות מוטוריות ולצייר בעזרתן את הדמות, מתרכזת באזור התמחות אחר של המוח. תהליך התכנון המוטורי מתרחש במרכז ההתמחות של המוח הנמצא ברובו באונה הדומיננטית. כלומר: מרכז התכנון המוטורי של ילד ימני נמצא באונה השמאלית, ורובו של המרכז האחראי על התכנון המוטורי של ילד שמאלי, נמצא באונה הימנית. אם שני המרכזים יפעלו בתאום, יצייר הילד את הדמות בעזרת ידו המובילה, שהיא היד הדומיננטית.
תפקיד נוסף של הצד המוביל, החשוב לא פחות מתפקידי התכנון המוטורי, הוא תפקיד הארגון. ביצוע נכון של פעולה מסוימת בתחום כלשהו, קריאת קטע והבנת הנקרא, מחייב ארגון שיטתי של פעולת הפענוח, הקידוד (שימוש בקוד מסוים, כדי להבין ולהפנים תבנית שלמה של יחסים בין אותיות למילה ובין מילים למשפט) והסקת המסקנות. את כל אלה מכתיבים המרכזים הנמצאים באונה הדומיננטית של הילד.
הקושי נוצר כאשר בתהליך ההתפתחות לא נקבעות הצדיות והידנות, ושני התהליכים - התכנון המוטורי ותהליכי הארגון - אינם מגיעים לידי מימוש שיטתי. כך מתקבלת תמונה של ילד שלכאורה יכול להתמודד עם המשימה, אך בפועל אינו מסוגל לבצעה.
קיימת גם תופעה של חוסר העדפת יד אחת על האחרת ואז ישנה יכולת מוטורית לבצע מיומנויות ביד ימין וביד שמאל כאחת. יש ילדים שאצלם טיב הביצוע המוטורי של מיומנויות כמו כתיבה או גזירה כמעט שווה בין שתי הידיים.
המשמעות ההתפתחותית היא בשני מישורים: א. בתהליך ההתפתחותי לא היתה חצייה משמעותית של קו האמצע (מצב התפתחותי שבו הולכים ומושלמים תהליכי ההתמחות באזורי המוח השונים). ב. תהליכי ההתמחות באזורים מסוימים באונה אחת לא הושלמו. מתקיים תהליך של אי התמחות המרכזים. כלומר: בכל אחת מהאונות לא נוצר מרכז האחראי על תהליך מסוים או על מיומנות מסוימת, או לחלופין, כל התמחות המתרחשת באונה השמאלית תתרחש גם באונה הימנית. ומכאן קורה שיש ייצוג כפול של רוב המרכזים המתמחים במיומנויות השונות. באונה הדומיננטית יתפתחו מרכזים שיתמחו בתהליכים מסוימים שלהם נועדו, ואילו במרכזי האונה שאינה דומיננטית יתפתחו מרכזי משנה שיתמכו במרכז העיקרי. במוח כזה לא יתבצע תהליך של התמחות, או שיתבצע בתהליך התפתחות איטי מאד ובלתי שלם, ולכן הילד יתקשה לבצע תהליכים משמעותיים של ארגון, תפיסת תבנית ותפיסת רצף. הוא יתקשה לזכור, כי כל גירוי הנקלט במוחו זורם לשני מרכזים נפרדים כמעט, ומקבל פירושים שונים בו זמנית, ואלו גורמים לעיתים קרובות לבלבול ולשכחה.
תופעה נוספת היא שמאליות סמויה: כאשר ילדים פועלים כימניים לכל דבר אך למעשה הם, עפ"י הייצוג הדומיננטי במוח, שמאליים מוחלטים והדבר גורם לקושי רב בתהליכי הפענוח והזיכרון. תופעה זו תתכן מכיוון שהייצוג ההמיספרי שלהם הפוך מהייצוג הדומיננטי (הווה אומר שאין הצלבה והאונה הימנית היא הדומיננטית במקום האונה השמאלית). נמצא כי הם כותבים את רוב אותיות האלף-בית הפוכים: מימין לשמאל. יש להם קשיי ארגון מאד ברורים, הם אינם יכולים לארגן מחברת, לכתוב ברצף ולהשאיר רווח בין המלים. הם מתקשים לארגן תוכן הקשור בהבנת הנקרא, מתקשים לזכור תכנים לימודיים, בזמן הארוחות יש מביניהם המתקשים לתכנן ולארגן את רצף האכילה, הם קמים, חוזרים ומתיישבים ואוכלים בצורה לא מסודרת. רק בבדיקה קלינית ניתן לאתר ולאמת תופעה זו.
|
